מי זכאי לויזה הומנטרית בישראל?

ויזה הומניטרית בישראל היא אחד הפתרונות המשפטיים המאפשרים לזרים לשהות בישראל במקרים בהם הם אינם עומדים בקריטריונים הרגילים לקבלת מעמד, אך קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את שהייתם בארץ. הליך קבלת מעמד הומניטרי מהווה פתרון חשוב במיוחד עבור עובדים זרים בענף הסיעוד, בני זוג של ישראלים במצבים מורכבים, והורים זרים לילדים ישראלים. במאמר זה נסקור את קבוצות האוכלוסייה הרלוונטיות לקבלת ויזות הומניטריות, ונבחן מי עשוי להיות זכאי למעמד מיוחד זה.

מהי ויזה הומניטרית ולמי היא מיועדת?

ההגדרה החוקית של ויזה הומניטרית

ויזה הומניטרית היא למעשה אשרת שהייה הניתנת מכוח טעמים הומניטריים מיוחדים, במסגרת הסמכות הניתנת לשר הפנים בחוק הכניסה לישראל. סעיף 3א לחוק מתייחס במפורש לאפשרות להאריך אשרות לעובדים זרים מטעמים הומניטריים חריגים המתקיימים במטופל הסיעודי. אך למעשה, המסגרת החוקית הזו משמשת בסיס למתן מעמד במגוון רחב של מקרים חריגים שאינם מכוסים בנהלים הרגילים.

אשרה הומניטרית ניתנת כמעמד לפנים משורת הדין, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון (עע"מ 1692/11 לטיסייה אורלה נ. מדינת ישראל). משמעות הדבר היא שלמבקש אין זכות קנויה לקבלת המעמד, אלא זוהי הטבה הניתנת במקרים בהם רשויות המדינה משתכנעות שקיימים שיקולים הומניטריים כבדי משקל המצדיקים זאת.

המצבים העיקריים בהם ניתן לקבל ויזה הומניטרית

קריטריונים הומניטריים לקבלת מעמד כוללים מספר קטגוריות מרכזיות:

1. עובדים זרים בתחום הסיעוד

   אשרה הומניטרית בסיעוד היא אחד המקרים השכיחים ביותר. היא נועדה לאפשר המשך העסקת עובד זר סיעודי מעבר לתקופה המותרת של 63 חודשים, כאשר מתקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים הקשורים למטופל הסיעודי.

   מדובר במצבים בהם נוצרה תלות מיוחדת של המטופל במטפל זר ספציפי, ושינוי המטפל עלול לגרום לפגיעה משמעותית במצבו של המטופל. פעמים רבות מדובר במטופלים מורכבים במיוחד, או כאלה שהמטפל הזר טיפל בהם במשך תקופה ארוכה ופיתח היכרות מעמיקה עם צרכיהם המיוחדים.

   החוק מכיר במיוחד במקרים של מטופלים צעירים (מתחת לגיל פרישה) עם נכות סיעודית קשה, כגון ילדים נכים, נכי צה"ל בעלי 100% נכות מיוחדת, או מקבלי קצבת שירותים מיוחדים של 188%. במקרים אלה ניתן לאשר הארכת היתר בסיעוד גם לאחר 13 שנים מכניסת העובד לישראל.

   
   
   
   

2. בני זוג זרים במצבים חריגים

   
   

   קטגוריה זו כוללת בני זוג זרים של אזרחי ישראל, שנקלעו לנסיבות מיוחדות שקטעו את הליך איחוד המשפחות הרגיל:

   
   

   • אלמנים/ות של אזרחים ישראלים 

   • זרים שהיו בהליך מדורג לקבלת מעמד בישראל, אך בן/בת הזוג הישראלי/ת נפטר/ה טרם השלמת ההליך.

   
   

   במקרים אלה, במיוחד כאשר יש ילדים משותפים אזרחי ישראל, עשויה הוועדה להמליץ על המשך מתן מעמד לאלמן/ה הזר/ה.

   
   
   
   

3. גירושין בנסיבות של אלימות במשפחה

   
   

   מקרים בהם בן/בת זוג זר/ה נאלץ/ה לעזוב את הקשר עם בן/בת הזוג הישראלי/ת עקב אלימות, וכתוצאה מכך נקטע הליך ההתאזרחות שלהם. במקרים כאלה, הוועדה עשויה להמליץ על מתן מעמד זמני נפרד לבן/ת הזוג הזר/ה.

   
   
   
   

4. הורים זרים לילדים ישראלים

   
   

   במצבים בהם ילד ישראלי תלוי במידה רבה בהורה הזר, וגירוש ההורה הזר יגרום לפגיעה ממשית בטובת הילד, עשויה הוועדה ההומניטרית להמליץ על מתן מעמד להורה הזר. זאת במיוחד במקרים בהם:

   
   

   • ההורה הישראלי השני נפטר או אינו מתפקד

   • הילד נמצא במשמורת ההורה הזר

   • הילד סובל ממצב רפואי מיוחד הדורש טיפול של ההורה הזר

     
     
   
   

5. קטינים זרים בנסיבות מיוחדות

   
   

   קטגוריה זו כוללת מספר מקרים ייחודיים:

   
   

   • קטינים זרים שגדלו בישראל - ילדים שהובאו לישראל בגיל צעיר, למדו במערכת החינוך הישראלית, ומרכז חייהם בישראל. במקרים אלה, במיוחד כאשר הקטין אינו מכיר את שפת ארץ המוצא ואין לו קשרים משמעותיים שם, עשויה הוועדה לשקול מתן מעמד.

   • קטינים במצבים רפואיים מיוחדים - ילדים הזקוקים לטיפול רפואי מציל חיים או משמעותי שאינו זמין בארץ מוצאם.

   • קטינים בסיכון בארץ המוצא - מקרים בהם נשקפת סכנה ממשית לקטין בארץ המוצא, כגון איום של מילת נשים, רדיפה על רקע דתי או אתני, או סכנה אחרת לשלומם.

     
     
   
   

6. מקרים רפואיים וסיכון מיוחד

   
   

   ישנם מקרים בהם מצבו הרפואי של אדם זר מהווה בסיס לבקשה הומניטרית:

   
   

   • חולים במחלות קשות הזקוקים לטיפול רפואי מציל חיים או חיוני שאינו זמין בארץ מוצאם

   • זרים שנפגעו באופן חמור בישראל (למשל בתאונה או בפיגוע) וזקוקים להמשך טיפול ושיקום

   • אנשים הסובלים ממצב רפואי מורכב שעזיבת ישראל תגרום להרעה משמעותית במצבם

הוועדה ההומניטרית במשרד הפנים - הגוף המטפל בבקשות

הועדה ההומניטרית הבינמשרדית היא הגוף המקצועי האמון על בחינת בקשות למעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים. הוועדה פועלת במסגרת נוהל משרד הפנים מספר 5.2.0022, המסדיר את הליך ההגשת בקשה לוועדה הומניטרית.

הרכב הוועדה כולל נציגים ממשרדי ממשלה שונים, ביניהם נציגי משרד החוץ, הבריאות, הרווחה, משטרת ישראל ולשכת הקשר (נתיב). מבנה זה נועד לאפשר בחינה מקיפה של הנסיבות המיוחדות בכל בקשה, תוך שקלול שיקולים רפואיים, חברתיים, ביטחוניים ומדיניים.

לפירוט נוסף על אופן עבודת הוועדה ותהליך הגשת הבקשות,חפשו את המדריך להגשת בקשה לויזה הומנטרית באתר.

קריטריונים מנחים בהחלטות הוועדה ההומניטרית

על אף שאין רשימה סגורה של קריטריונים הומניטריים, הפסיקה והפרקטיקה מלמדות שהוועדה מתחשבת במספר שיקולים מרכזיים:

מרכז חיים בישראל

על המבקש להוכיח כי מרכז חייו בישראל ולא בארץ מוצאו. הוכחה כי מרכז חייו של המבקש הוא בארץ מוצאו (למשל, יציאות מרובות וממושכות לארץ המוצא) תגרום לרוב לדחיית הבקשה על הסף.

נזק ממשי מהרחקה מישראל

יש להוכיח כי החזרה לארץ המוצא תגרום לנזק ממשי ולהרעה משמעותית באיכות החיים של המבקש או של אדם התלוי בו. זה יכול להיות:

• נזק רפואי - אי יכולת לקבל טיפול רפואי חיוני בארץ המוצא

• נזק לטובת ילדים - פגיעה בקטינים התלויים במבקש

• סכנת חיים או רדיפה בארץ המוצא

נסיבות אישיות מיוחדות

הוועדה בוחנת נסיבות אישיות יוצאות דופן, כגון:

• תרומה מיוחדת לחברה או למדינת ישראל

• קשר משפחתי עמוק וארוך שנים לישראל

• השתלבות מלאה בחברה הישראלית, במיוחד אצל קטינים שגדלו בישראל

• מצבים של משבר אישי יוצא דופן

4. התנהגות המבקש

הוועדה בוחנת גם את התנהגות המבקש:

• עבר פלילי והתנהלות תקינה עם רשויות החוק

• תום לב בהליכים מול רשויות ההגירה

• שיתוף פעולה עם הרשויות

חשוב לציין שגם כאשר מתקיימים שיקולים הומניטריים, סוגיות של ביטחון המדינה, שלום הציבור או בריאות הציבור עשויות להוות שיקול מכריע לדחיית הבקשה.

מקרים ייחודיים מהפסיקה

בתחום הסיעוד

מטפלת סיעודית

בתחום ההומניטרי בענף הסיעוד, הפסיקה הכירה במקרים בהם התפתחה תלות מיוחדת של המטופל במטפל זר ספציפי. למשל, במקרה אחד אושרה אשרת ב/1 הומניטרית לעובד זר מעבר 5 שנים שטיפל בקשיש הסובל מדמנציה מתקדמת, כאשר הוכח שהחלפת המטפל תגרום להידרדרות משמעותית במצבו של המטופל.

במקרה אחר, אושרה הארכה למטפל של ילד אוטיסט, כאשר הוכח שהילד פיתח קשר מיוחד עם המטפל ושהחלפתו עלולה לגרום לנסיגה משמעותית במצבו.

מקרים משפחתיים

בתחום המשפחתי, הפסיקה הכירה למשל במקרה של אישה זרה שנפרדה מבעלה הישראלי עקב אלימות קשה, ולמרות קטיעת ההליך המדורג, קיבלה מעמד זמני בישראל בשל נסיבות מיוחדות אלה.

במקרה אחר, אושר מעמד לאם זרה של ילדים ישראלים לאחר פטירת האב הישראלי, כאשר הוכח שהילדים תלויים בה באופן מוחלט ואין להם קשר עם משפחה אחרת בישראל.

קטינים וחינוך

במקרים של קטינים, נקבע למשל כי קטין זר שהגיע לישראל בגיל צעיר, למד במערכת החינוך הישראלית שנים רבות, ואינו מכיר את שפת ארץ מוצאו, יכול לקבל מעמד הומניטרי בשל השתלבותו המלאה בחברה הישראלית.

חשוב להבין: התקדימים שהוזכרו אינם ערובה לאישור בקשות דומות בוועדה ההומניטרית, שכן מרבית הבקשות נדחות בשלב הראשוני. הם מצביעים על אפשרות תיאורטית בלבד לאישור במקרים דומים. המסלול המעשי לרוב כולל הגשת בקשה ראשונית, התמודדות עם דחייה, הגשת ערר לבית המשפט, ורק אז ניתן למנף את התקדימים הקיימים למקסום סיכויי ההצלחה. זהו תהליך משפטי מורכב ומאתגר שמצריך ליווי מקצועי

מה לגבי השלבים הבאים?

תהליך הגשת בקשה הומניטרית הוא רק החלק הראשון במסע לקבלת מעמד בישראל. לאחר שהבנתם מי עשוי להיות זכאי לויזה הומניטרית, השלב הבא הוא הכנה והגשה נכונה של הבקשה.

בנושא זה, יופיע בקרוב מאמר מפורט שיעסוק במדריך להגשת בקשה ובקשת מעמד, שיספק מידע מקיף על המסמכים הנדרשים, אופן הכנת התיק, וטיפים שיגדילו את סיכויי ההצלחה.

לאחר קבלת החלטת הוועדה ההומניטרית, בין אם חיובית או שלילית, יש מספר אפשרויות להמשך התהליך. מאמר נוסף בנושא מה לעשות אחרי החלטת הוועדה - ערעורים, שדרוג והארכה יפורסם בהמשך ויסקור את דרכי הפעולה האפשריות לאחר קבלת ההחלטה.

סיכום

ויזה הומניטרית מהווה פתרון חשוב במקרים בהם אנשים אינם זכאים למעמד בישראל דרך המסלולים הרגילים, אך קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את שהייתם בארץ. בין אם מדובר בעובד זר סיעודי הנדרש למטופל מורכב, בן זוג זר שנקלע למצב אישי מורכב, הורים זרים לילדים ישראלים, או מקרים רפואיים מיוחדים - חשוב להבין את הקריטריונים ההומניטריים ואת אופן פעולת הוועדה.

חשוב לזכור שכל מקרה נבחן לגופו, וששיקולים הומניטריים רבים יכולים להשפיע על ההחלטה. בשל המורכבות המשפטית והפרוצדורלית, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בדיני הגירה ובטיפול בבקשות הומניטריות.

במאמרים הבאים בסדרה נרחיב על אופן הגשת הבקשה, הצעדים שניתן לנקוט לאחר קבלת החלטת הוועדה, ונספק מידע מעשי שיסייע למבקשים בניווט ההליך המורכב של קבלת מעמד הומניטרי בישראל.

להתייעצות ראשונית בנושא הזכאות לויזה הומניטרית, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו, המתמחה בליווי מקצועי של הליכים מסוג זה מול רשויות ההגירה. תשובות לשאלות נפוצות

מהי ויזה הומניטרית ומתי ניתן לקבל אותה?

ויזה הומניטרית היא אשרת שהייה מיוחדת הניתנת על בסיס נסיבות אישיות חריגות, כאשר אדם אינו זכאי למעמד דרך המסלולים הרגילים. היא ניתנת במקרים כמו תלות מיוחדת של מטופל סיעודי במטפל זר ספציפי, בני זוג זרים שנקלעו למצבים מורכבים (כמו אלמנות או אלימות במשפחה), הורים זרים לילדים ישראלים, וקטינים זרים שגדלו בישראל או במצבים רפואיים מיוחדים.

מהם התנאים העיקריים להארכת אשרה לעובד זר בסיעוד מטעמים הומניטריים?

האם מקרים של אלימות במשפחה יכולים להצדיק מתן מעמד הומניטרי?

האם קטין זר שגדל בישראל יכול לקבל מעמד הומניטרי?

מהם סיכויי ההצלחה של בקשה הומניטרית וכמה זמן אורך התהליך?

יש לכם שאלה שאינה מופיע כאן?

פנו אלינו כעת!