סוגיית ההגירה וההתאזרחות בישראל מהווה נושא מורכב המשפיע על חייהם של רבים. במאמר זה נסקור את העקרונות המרכזיים של חוק הכניסה לישראל, ונסביר כיצד הוא משפיע על זרים המבקשים להיכנס לישראל או לשהות בה. משרדנו, פרנקל אמסלם עורכי דין, מתמחה בליווי לקוחות בהליכים אלו ויעמוד לרשותכם בכל שאלה.
צריכים סיוע בענייני הגירה? צוות המומחים שלנו כאן בשבילכם - ליצירת קשר
מהו חוק הכניסה לישראל?

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, מהווה את המסגרת החוקית המרכזית המסדירה את כניסתם ושהייתם של זרים במדינת ישראל. חוק זה, שנחקק בראשית ימי המדינה, עבר לאורך השנים התאמות שונות ומושפע גם מהוראות שעה תוך התבססות על עיקרון יסודי: כל מי שאינו אזרח ישראלי חייב באשרה או ברישיון ישיבה כדי להיכנס ולשהות במדינה.
עיקרון זה משקף את זכותה הריבונית של המדינה לקבוע מי רשאי להיכנס לשטחה וכמו כן באילו עילות תוכל המדינה להפקיע זכות כניסה או שהייה.
סוגי אשרות ורישיונות ישיבה
החוק מגדיר מספר סוגי אשרות ורישיונות, כאשר לכל אחד מהם תנאים ומאפיינים ייחודיים:
1. אשרת שהייה (ב/1)
אשרת שהייה עם אפשרות לעבודה בישראל.
מופקת לרוב לבן/בת זוג של אזרח/ית ישראל או לכאלה הבאים לישראל לתקופות קצרות בענייני עבודה
תוקף האשרה הינו לשנה.
2 . אשרת מעבר (טרנזיט)
אשרת שהיה קצרה ביותר
מיועדת למי שמבקש לעבור דרך ישראל למדינה אחרת
ניתנת בנסיבות מיוחדות ובכפוף לשיקול דעת רשות האוכלוסין
תוקף האשרה הינו ל5 ימים
3. אשרת ביקור (ב/2)
אשרה הניתנת לתיירים ומבקרים זמניים בישראל.
מיועדת לתיירים ומבקרים לטווח קצר
תוקף האשרה הינו לשלושה חודשים (ניתן להארכה עד לשנתיים בנסיבות מיוחדות)
4. אשרת ארעי (א/5)
מיועדת בעיקר לאנשים השוהים בישראל לתקופות ארוכות כמו סטודנטים ועובדים זרים.
תקפה לתקופה של עד שלוש שנים יש לחדש שכל 3 שנים
מיועדת לשוהים ארוכי טווח כגון סטודנטים ועובדים זרים
ניתנת להארכה בכפוף לעמידה בתנאים
5. רישיון לישיבת קבע
זהו רישיון המעניק זכות לשהייה קבועה בישראל כמו גם זכויות סוציאליות.
מעניק זכות לשהייה קבועה בישראל
מקנה זכויות סוציאליות נרחבות
ניתן לבטלו בנסיבות מסוימות
זקוקים לעזרה בבחירת האשרה המתאימה? פנו אלינו לייעוץ מקצועי או למדו כיצד בוחרים עורך דין הגירה
הליכי אכיפה והרחקה
החוק מסדיר גם את סמכויות האכיפה של רשויות המדינה:
ביקורת גבולות
- סמכות לבדיקת מסמכי נסיעה
- אפשרות לעיכוב כניסה לצורך בירור
- סמכות למניעת כניסה
הרחקה ומשמורת
- תנאים להוצאת צו הרחקה
- הליכי החזקה במשמורת
- זכויות מוחזקים במשמורת
- אפשרויות לשחרור בערובה
סמכויות ופיקוח
שר הפנים מחזיק בסמכויות נרחבות בניהול מדיניות הכניסה לישראל, כולל:
הענקת אשרות כניסה, שהייה, ורישיונות ישיבה
קביעת תנאים לכניסה ושהייה
סמכות להרחיק מי שאינו רשאי לשהות בישראל
קביעת נהלים וקריטריונים
הוראת השעה בחוק האזרחות והכניסה לישראל
הוראת השעה בחוק האזרחות והכניסה לישראל, שנחקקה לראשונה ב-2003, מהווה מסגרת חוקית המגבילה את האפשרות להעניק מעמד בישראל לתושבי האזור (יהודה, שומרון ועזה) ומדינות המוגדרות כמדינות סיכון. במסגרת החוק, נקבעו הגבלות גיל משמעותיות למתן היתרים - גברים יכולים לקבל היתר שהייה רק מעל גיל 35, ונשים מעל גיל 25. לגבי ילדים, החוק מאפשר מתן רישיון ישיבה עד גיל 14 בלבד. עם זאת, החוק מכיר במקרים חריגים ומאפשר מתן היתרים במקרים הומניטריים מיוחדים, צרכי עבודה ספציפיים, ומקרים רפואיים דחופים. חשוב לציין כי גם במקרים בהם מתקיימים התנאים הבסיסיים, לא יינתן היתר או רישיון אם קיימת מניעה ביטחונית לגבי המבקש או בני משפחתו. הוראת השעה מוארכת מעת לעת על ידי הממשלה, כאשר כל הארכה מוגבלת לתקופה שלא עולה על שנה אחת.
מקרים מיוחדים ותקדימים משפטיים
התפתחותו של חוק הכניסה לישראל משתקפת באופן מרתק דרך שורה של תקדימים משפטיים ומקרים מיוחדים, שעיצבו את יישומו והבנתו לאורך השנים.
אבן דרך מרכזית נקבעה בשנות השבעים עם "עניין לנסקי". בפסיקה זו קבע בג"ץ עיקרון יסודי שמהדהד עד היום: המדינה רשאית למנוע כניסת אדם לשטחה גם ללא הרשעה פלילית, אם קיים חשש ממשי לפגיעה בשלום הציבור. עיקרון זה הניח את היסודות לאיזון העדין בין זכות הכניסה לישראל לבין האינטרס הציבורי.
העשורים האחרונים הביאו עמם אתגרים חדשים, שחייבו התמודדות משפטית מורכבת. כך למשל, בשנת 1989 עלתה לדיון סוגיית חופש הדת והמצפון כאשר נאסרה כניסתו של מייסד תנועת "אימן". מקרה זה חשף את המתח שבין סמכות השר למנוע כניסה ללא נימוק לבין זכויות יסוד דמוקרטיות.
בעידן המודרני, התרחבה ההתמודדות לזירות חדשות. מניעת כניסתו של פרופסור פינקלשטיין ב-2008, ומאוחר יותר פרשת לארה אל-קאסם ב-2018, העלו שאלות מורכבות על היחס בין חופש הביטוי לביטחון המדינה, במיוחד בהקשר של תנועת ה-BDS.
התפתחות זו הגיעה לשיא חקיקתי בשני תיקונים משמעותיים: האחד ב-2017, האוסר כניסת תומכי חרם, והשני ב-2023, המאפשר שלילת תושבות ממעורבים בטרור. תיקונים אלה משקפים את האתגר המתמיד של החוק: שמירה על ביטחון המדינה וערכיה, תוך כיבוד עקרונות דמוקרטיים וזכויות אדם.
לסיכום
חוק הכניסה לישראל מהווה מסגרת מורכבת המחייבת הבנה מעמיקה והתמצאות בפרטים. אנו במשרד פרנקל אמסלם מתמחים במתן מענה מקיף ומקצועי בכל הקשור להליכי הגירה, שבות וגיור. נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל שאלה או אתגר.
לינקים:
חוק הכניסה לישראל כלשונו