השפעה בלתי הוגנת היא אחת העילות המרכזיות לפסילת צוואה בישראל. מדובר במצב בו אדם מנצל את השפעתו על המצווה כדי לגרום לו לערוך צוואה בניגוד לרצונו האמיתי. בעוד שלא כל השפעה על אדם היא פסולה, החוק מגן על מצווים מפני מי שמנצל את חולשתם או תלותם בו. במאמר זה נבחן את המאפיינים של השפעה בלתי הוגנת, כיצד בית המשפט בוחן אותה, ומה ניתן לעשות כדי לתקוף צוואה שנתנה תחת השפעה בלתי הוגנת, כמו גם כיצד לוודא שהצוואה תהיה עמידה בפני טענות על השפעה בלתי הוגנת.
מקרים נפוצים של השפעה בלתי הוגנת
המקרה השכיח ביותר של השפעה בלתי הוגנת מתרחש כאשר מטפל או מטפלת סיעודיים מנצלים את תלותו של קשיש בהם. לעתים קרובות מדובר באדם בודד, מרותק למיטתו או מוגבל בתנועתו, התלוי לחלוטין במטפל לצרכיו היומיומיים. במקרים אלה, המטפל עשוי לנצל את מצבו של הקשיש ולגרום לו לשנות את צוואתו לטובתו.
מקרה נפוץ נוסף הוא כאשר אחד מבני המשפחה, לרוב ילד שמטפל בהורה המבוגר, מנצל את הקרבה והתלות כדי להשפיע על תוכן הצוואה. השפעה זו יכולה להתבטא בלחץ מתמשך, איומים מרומזים או ניתוק ההורה משאר בני המשפחה.
המבחנים המשפטיים לזיהוי השפעה בלתי הוגנת
בית המשפט העליון, בפרשת מרום המפורסמת, קבע ארבעה מבחנים מרכזיים לבחינת קיומה של השפעה בלתי הוגנת:
מבחן התלות והעצמאות
בוחן את מידת העצמאות של המצווה מבחינה פיזית ושכלית בתקופה שקדמה לעריכת הצוואה. ככל שהמצווה היה פחות עצמאי, גדל הסיכוי שהיה נתון להשפעה בלתי הוגנת.
מבחן התלות והסיוע
מתמקד בטיב היחסים בין המצווה לנהנה. האם הנהנה היה המטפל העיקרי? האם המצווה נזקק לעזרתו באופן יומיומי? האם היו אנשים נוספים שסייעו למצווה?
מבחן היקף הקשרים
בודק את מידת הבידוד החברתי של המצווה. האם היה בקשר עם בני משפחה אחרים? האם הנהנה היה האדם היחיד שאיתו היה בקשר משמעותי?
מבחן נסיבות עריכת הצוואה
בוחן את התנהלות הנהנה סביב הכנת הצוואה. האם היה מעורב בעריכתה? האם דאג להסיע את המצווה לעורך הדין? האם בחר את עורך הדין בעצמו?
נטל ההוכחה בטענת השפעה בלתי הוגנת
הטוען להשפעה בלתי הוגנת נדרש להוכיח את טענותיו. עם זאת, כאשר מוכחת תלות משמעותית של המצווה בנהנה, עובר נטל הראיה אל הנהנה להוכיח כי לא הייתה השפעה פסולה שניתן יהיה על בסיסה לקיים את ההתנגדות לצוואה.
הדרך למניעת טענות של השפעה בלתי הוגנת
כדי להימנע מטענות עתידיות של השפעה בלתי הוגנת, חשוב לנקוט במספר צעדי מנע:
תיעוד רפואי - המפתח להגנה על תוקף הצוואה. מומלץ לשמור תיעוד של:
חוות דעת רפואיות על מצבו הקוגניטיבי של המצווה
פרוטוקול מפורט ממעמד עריכת הצוואה
תכתובות ומסמכים המעידים על רצונו החופשי של המצווה
תיעוד של פגישות המצווה עם בני משפחה אחרים
הקלטות או צילומים של הצהרות המצווה על רצונותיו שמירת תיעוד כזה יכולה להיות קריטית במקרה של התנגדות עתידית לצוואה.
עריכת הצוואה בנוכחות עדים אובייקטיביים שאינם קשורים למוטבים. כותבים צוואה? דגשים מרכזיים.
שמירה על שקיפות מלאה בתהליך עריכת הצוואה, כולל יידוע בני משפחה על כוונת המצווה לערוך או לשנות את צוואתו.
השפעה בלתי הוגנת היא תופעה מורכבת שדורשת בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה. בעוד שהחוק מכיר בזכותו של אדם להשפיע על רצון המצווה בדרכים לגיטימיות, הוא שולל השפעה שיש בה ניצול או כפייה. ההבחנה בין השפעה לגיטימית להשפעה פסולה אינה תמיד פשוטה, ולכן חשוב להיוועץ באנשי מקצוע מנוסים בתחום.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי עם מידע נוסף ופרטים לגבי הצעדים הבאים.
מתי ההשפעה נחשבת להוגנת?
חשוב להדגיש כי לא כל השפעה על המצווה היא פסולה. החוק והפסיקה מכירים במצבים רבים של השפעה לגיטימית וטבעית. למשל, כאשר בן משפחה מטפל במסירות במצווה לאורך שנים, טבעי שהדבר ישפיע על החלטותיו בצוואה. כך גם במקרה של ילד שתומך בהוריו המבוגרים, מבקר אותם באופן תדיר ודואג לכל צרכיהם - אין פסול בכך שהוריו יחליטו להוקיר את מסירותו באמצעות הצוואה. השפעה הוגנת יכולה להתבטא גם בעצות כנות וטובות מצד אנשי מקצוע או חברים קרובים, כל עוד אלו ניתנות ללא לחץ או ציפייה לתמורה.
להבנת ההבדלים בין השפעה הוגנת לפסולה, הנה השוואה פשוטה:
הערה משפטית
בהתאם להלכה שנקבעה בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, נדרשת בחינה מעמיקה של מכלול הנסיבות כדי לקבוע קיומה של השפעה בלתי הוגנת. על פי הפסיקה העדכנית, אין די בהוכחת קיומה של תלות גרידא, אלא יש להראות כי התלות הייתה "כה מקיפה ויסודית עד שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי של המצווה". כפי שנקבע בע"א 4902/91 גודמן נ' ישיבת שם בית מדרש גבוה, על המתנגד לצוואה להוכיח לא רק את התקיימות ארבעת מבחני העזר, אלא גם להראות כיצד השפיעו אלה על גמירות דעתו של המצווה. זאת ועוד, בע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום נקבע כי יש לבחון את אי ההוגנות שבהשפעה על פי אמות מידה אובייקטיביות של החברה הישראלית ותקנת הציבור.
מקורות משפטיים
חקיקה: סעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 המעגן את עילת ההשפעה הבלתי הוגנת; פסיקה מרכזית: דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813, המהווה את פסק הדין המנחה בסוגיה; ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, המגדיר את מבחני ההשפעה; ע"א 423/75 בן נון נ' ריכטר, פ"ד לא(1) 372, הדן בנטל ההוכחה; ע"א 4902/91 גודמן נ' ישיבת שם בית מדרש גבוה, פ"ד מט(2) 441, המחדד את דרישת הקשר הסיבתי. ספרות משפטית: שילה ש., פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (מהדורה שנייה, תשס"ב) עמ' 205-220; פלומין י., דיני ירושה ועיזבון (מהדורה שביעית, 2020) עמ' 156-170. | אין לראות בהנ"ל יעוץ משפטי ובכל מקרה על הקורא לוודא את התוכן הכתוב, ואת המקורות המשפטיים.
חשיבות הייעוץ המשפטי המקצועי
היוועצות בעורך דין המתמחה בדיני ירושה היא קריטית, הן בשלב עריכת הצוואה והן כאשר מתעורר חשד להשפעה בלתי הוגנת. עורך דין מנוסה יוכל לזהות מראש מצבים בעייתיים ולנקוט באמצעים מונעים, או לחלופין לסייע בהוכחת קיומה של השפעה בלתי הוגנת במקרים המתאימים. טיפים לבחירת עורך דין מתאים.